<h1>בדק הבית לרא"ה על תוה"ב בית שלישי שער שלישי</h1>
<h2>דף ח:</h2>
והא דאמרינן לא ליסחוף איניש כפלי עילוי בשרא דלמא דאיב תרבא ובלע בשרא. עיקרן של דברים כמו שפירש הרב ר' משה בר' מימון ז"ל דלכתחלה קאמר, דאלו בדיעבד שארי, דצונן בצונן הוא. ומיהו שפשוף גדול בעי, משום טיחתו של חלב. ולהכי אסור לכתחלה שמא יפשע בשפשוף זה.
<h2>דף טו:</h2>
כתב המחבר במי שלא שחט את הורידין דאסור לאכול באומצא אלא אם כן במנתח אבר אבר ומולח, וכתב דבחטיטת חוטי דם שבבשר מותר, שהרי אמרו השוחט לחולה בשבת מותר לאכל ממנו באומצא, וסתם שוחט את הבהמה אינו שוחט את הורידין. עד כאן. ואינו נכון, שהרי אמרו לענין ורידין בשלא נשחטו שאין הכשר לנשחט אפילו בצלי, ותלו ההיתר במנתח אבר אבר, הא לאו הכי כלו אסור, ואפילו מקום שאין בו חוטין, דכוליה חשבינן דמובלע בליעה יתרה, ולא הוזכרה תקנה לה לענין זה אלא בנתוח אבר אבר.
<h2>דף קיג.</h2>
גרסינן התם אמר רב משרשיא אין מחזיקין דם בבני מיעים. תרגומא הדרא דכנתא מעיא וכרכשא. אבל הכרס מחזיקין בו דם; חדא, דהא במחט שנמצאת בעובי בית הכוסות אמרו (נ"א, א') אין עליה קורט דם בידוע שהיא לאחר שחיטה, ועוד שהרי תרגימו הדרא דכנתא ומעיא וכרכשא, אלמא כל שאר בני מיעיים מחזיקין בהן דם. וכנתא גופה צריכה מליחה. ורבותינו בעלי התוספות אמרו דכי אין מחזיקין דם בכרכשא והדרא דכנתא, הני מילי בהן עצמן, אבל בשמנן מחזיקין דם, דהא חזינן דאית ביה דם. ובשם הרב בעל הלכות ז"ל אמרו דכנתא גופה בקדרה אסירא משום סוריקי סומקי דאית בה, ואע"ג דחתכה פורתא פורתא ומלחה אסירא. ועכשיו נהגו להסיר כל חוטי דם שבה ומתירין אותה אפילו לקדרה. [תורת הבית הארוך לרשב"א בית שלישי שער שלישי]. אמר רב משרשיא אין מחזיקין דם בבני מעין, תרגומא הדורא דכנתא מעיא וכרכשא. וכתב המחבר אבל הכרס יש בו דם, כדאמרינן נמצא עליה קורט דם. עד כאן. ודינו אמת, אבל ראייתו אינה, דמחיים כלהו אית בהו דם.
